סליקת תשלומים לתעשיית הגיימינג ומעמד חברות הפינטק הישראליות

תעשיית הגיימינג הבינלאומית נשענת כיום יותר מאי פעם על שירותים בתשלום בזמן אמת. בין אם מדובר בפריטים מיוחדים, הרחבות למשחקים או כל תוספת פרימיום אחרת, כיום רכישות רבות נעשות תוך כדי משחק. כדי להבטיח רציפות משחק מרבית נדרשת יכולת להעביר כסף במהירות, אך באופן בטוח ותואם לרגולציה. בכל פעם שאנו רוכשים סקין חדש לדמות, או מושכים רווחים ממשחק מזל, פועלת מאחורי הקלעים מערכת מורכבת.

כשאנחנו מדברים על שירותי סליקת תשלומים לתעשיית הגיימינג, אנחנו למעשה מתייחסים לנקודת מפגש מורכבת מאוד. כסף דיגיטלי עובר דרך משתמשים במגוון רחב של טריטוריות בכל רחבי העולם, על פני פלטפורמות שחלות עליהן רגולציות משתנות במדינות שונות ובתחום בו הסיכון להונאה גבוה למדי. זהו תחום שמוגדר לעיתים קרובות על ידי מוסדות פיננסיים כבעל שיעור סיכון גבוה (High Risk Processing).

בשנים האחרונות, נראה שחברות הפינטק הישראליות מושלות בכיפה במרחב הייחודי הזה. חלקן פועלות כספקיות תשתית תשלום גלובלית, אחרות מתמחות בזיהוי הונאות בזמן אמת ואילו אחרות מספקות מגוון פתרונות ניהול סיכונים והבטחת ציות לרגולציה. כאן, נסקור כמה מהשירותים שמציעות החברות האלה וננסה להבין מה מייחד את השירותים האלו בתחום הגיימינג.

מהי סליקת תשלומים לתעשיית הגיימינג ומה מייחד אותה?

כדי להבין את תפקידן של חברות פינטק ישראליות בתחום הזה, חשוב שקודם נבין מה הוא כולל. פתרונות סליקה בתחום המשחקים אינם זהים לאלו שנעשה בהם שימוש בחנויות דיגיטליות שגרתיות. ברמת הממשק, הכול עשוי להיראות לנו זהה לחלוטין. עדיין מדובר בשימוש בכרטיסי אשראי וארנקים דיגיטליים לביצוע תשלום, התהליך על פניו אינו שונה. עם זאת, פרופיל הסיכון הגבוה מכניס אתגרים קצת אחרים לתמונה.

התמונה משתנה עוד יותר בפלטפורמות גיימינג הכוללות הימורים

לא כל פעילות גיימינג נושאת אותו פרופיל סיכון. משחק מובייל שבו נרכשים פריטים קוסמטיים שונה מהותית מפלטפורמה שבה ניתן להמיר כסף אמיתי בפרסים כספיים. כאשר יש רכיב כלשהו של Cash-Out, כלומר אפשרות להמיר תוכן דיגיטלי בכסף אמיתי, גובר שיעור הסיכון הפיננסי. במקרים שבהם המשחק כולל רכיב הימורי או תחרות כספית, הבנקים ורשתות האשראי נוטים להחמיר בבדיקות. לכן סליקת תשלומים לתעשיית הגיימינג בשווקים הללו דורשת עבודה עם ספקי תשלום המתמחים בזירות מורכבות.

מהו בעצם High Risk Processing?

בתעשיית התשלומים רווח מונח בשם "סוחרים בסיכון גבוה". קטגוריה זו כוללת את כלל העסקים שבהם ישנו שיעור גבוה של ביטולי עסקאות דרך חברת האשראי ביוזמת הלקוח (Chargeback). מדובר במקרים בהם הלקוח לא טורח אפילו לפנות אל נותן השירות, אלא משתמש בזכותו לבטל עסקאות תוך 14 יום ועוקף את הספק. פלטפורמות גיימינג שבהן ישנם תשלומים בזמן אמת ובכללם גם אתרי הימורים, כלולים בקטגוריה הזו.

משמעות הדבר היא שספקיות שירותי סליקה נדרשות לעתים קרובות לגבות עמלות גבוהות יותר ולעבוד עם בנקים שמוכנים לקבל את פרופיל הסיכון. זוהי בדיוק הנקודה שבה נכנסות לתמונה חברות ישראליות שמתמחות בתחום ניהול הסיכונים ומניעת ההונאות.

איך מטפלות החברות הישראליות בשיעורי Chargeback גבוהים?

כאמור, אחד האתגרים המרכזיים בתחום הוא שיעור גבוה יחסית של ביטולי עסקאות. המשתמש עשוי לטעון כי לא ביצע את הרכישה, או כי לא קיבל את השירות. במקרים אחרים מדובר בהונאות כרטיסי אשראי.

חברות פינטק ישראליות כמו Forter או Riskified, פיתחו מערכות ניתוח התנהגות בזמן אמת המבוססות על למידת מכונה. המערכות הללו יכולות לנתח דפוסי שימוש, היסטוריית עסקאות ועוד מאות פרמטרים נוספים כדי להעריך את הסיכון בכל עסקה בזמן אמת. חברות מהסוג הזה מספקות לספקי סליקת תשלומים לתעשיית הגיימינג שכבת הגנה קריטית.

חברה מעניינת נוספת שהתוודעתי אליה בהיבט הזה היא Rapyd. בניגוד לחברות הקודמות, Rapyd מספקות תשתית בינלאומית שמאפשרת למפעילי אתרים לקבל תשלומים באמצעי תשלום מקומיים בעשרות מדינות. היתרון העיקרי, אמנם, היא שניתן לנהל את כל ההיבטים הרגולטוריים של המדינות השונות תחת פלטפורמה אחת, מבלי לפתוח ישות בנקאית בכל מדינה בנפרד.

יש כאן פרדוקס מאוד מעניין בעיני. בישראל עצמה הרגולציה סביב הימורים מחמירה מאוד ולמעשה, הימורים ברשת מהווים עבירה פלילית באופן כמעט גורף. ובכל זאת, חברות ישראליות מספקות תשתיות קריטיות לפעילות הזו ברמה הבינלאומית. במילים אחרות, ישראל עושה את מה שישראל עושה לעיתים קרובות בהמון תחומים אחרים – בזירה הגלובלית היא משמשת שחקנית מפתח מאחורי הקלעים לתהליכים שבחצר הפרטית שלה היא נמנעת מהם לחלוטין.

אז למה בכל זאת דווקא התעשייה הישראלית בולטת בתחום?

העובדה האחרונה שציינו דווקא צריכה להעלות תהיות: למה תעשיית הפינטק הישראלית מצטיינת בתחום שכלל לא חוקי בישראל? התשובה באופן לא מפתיע, קשורה שוב לאופי הצבאי של המדינה. רבים ממייסדי חברות הפינטק צמחו מתוך יחידות טכנולוגיות בצה״ל, שם הם התמודדו עם אתגרי סייבר, מודיעין, זיהוי דפוסים חריגים וניתוח כמויות מידע עצומות בזמן אמת. המיומנויות הללו מתורגמות כמעט ישירות לעולמות הסליקה עתירת הסיכונים. בגיימינג ובהימורים, שבהם כל עסקה נושאת פוטנציאל לקונפליקט, היכולת לחזות אנומליות לפני שהן מתפוצצות היא יתרון תחרותי מובהק.

אילו צרכים ייחודיים נדרשים בעולם ההימורים?

עד כה דיברנו על פתרונות סליקה לגיימינג באופן רחב. עם זאת, כפי שאמרנו, המורכבויות האלו מתחדדות כשכסף אמיתי נכנס פנימה והחוצה במהירות כמו בעולם ההימורים. פלטפורמת קזינו דיגיטלית, בין אם מדובר באתר מסורתי או בפלטפורמות מבוזרות או מבוססות VR, לא יכולה לפעול בלי מערכות סליקה אמינות ומאובטחות. ישנן משימות רבות שהפלטפורמות האלו נדרשות לבצע בשניות:

• לזהות את המשתמש
• לוודא גיל ואזור מגורים
• לאשר עסקה
• לאפשר משיכה בתהליך נוח וידידותי
• לנהל סיכונים לביטול עסקאות וניסיונות הונאה

מספיק שיעלה כשל באחד המרכיבים האלה כדי לפגוע במודל העסקי כולו.

ספקיות התשלומים משמשות כשומרות הסף

בנקים ורשתות אשראי אינם מוכנים תמיד לעבוד ישירות עם מפעילי אתרי הימורים. לעיתים קרובות נדרש גורם מתווך כלשהו. לרוב זו תהיה חברה המתמחה בסליקת תשלומים לתעשיית הגיימינג, שמסוגלת לנהל מנגנוני ציות וניהול סיכונים. במובן הזה, חברות הפינטק הישראליות משמשות כגורם סינון למפעילי ההימורים וקובעות מי ישחק בשוק הזה. אם נחשוב על זה, אין בכך כל פלא. כאשר תעשיית הקזינו הווירטואלי מתרחבת למדינות חדשות, האתגר הראשון שלה הוא פתרון הסליקה. אם לא תהיה לה היכולת למצוא מתווכת מתאימה, לא תהיה לה שום יכולת לחדור לשוק.

מה קורה כשהתשתית כבר לא זמינה?

היסטורית, ראיתי יותר מפעם מקרים שבהם מפעילי הימורים מקוונים איבדו גישה לבנקים או לרשתות אשראי. התוצאה של מהלך כזה הייתה מיידית. כמעט מיד רואים ירידה חדה בהפקדות. זה ממחיש עד כמה שירותי הסליקה הם קריטיים. כל עיכוב בתשלום פוגע ברצף החוויה. אם משתמש צריך לעבור תהליך אימות מורכב מדי או נתקל בדחיית עסקה חוזרת, הוא נוטש.

ניהול סיכונים מהווה מנוע צמיחה חשוב

פעמים רבות מדברים על סליקה רק במונחים של עלויות ועמלות. אבל בפועל, גם תחום ניהול הסיכונים מספק לא מעט הזדמנויות לצמיחה. פלטפורמה שיודעת לזהות משתמש אמין בזמן אמת יכולה לאשר עסקאות במהירות ולשפר את חוויית המשתמש. במציאות הנוכחית שבה חברות ישראליות מובילות את תחום ניתוח הנתונים בהיבט הזה, מדובר בשוק ששולט ביכולת לאשר עסקאות במהירות. חשוב שנבין, רוב המהמרים ברשת פותחים אתרים רבים במקביל. מספיק ללחוץ על X בלשונית ברגע שמשהו מתעכב יותר מדי – והאתר מאבד לקוח כמו כלום. לכן, מדובר בכוח אדיר.

היכן נוצר הערך בפתרונות סליקת תשלומים לתעשיית הגיימינג?

המודל העסקי של ספקי סליקה בזירות גיימינג והימורים מורכב הרבה יותר משנראה לעין במבט ראשון. הערך אינו נוצר רק מהעברת כסף, אלא מעצם העובדה שהם משמרים את היציבות הפיננסית של הפלטפורמה. כדי להבין כיצד הם מפיקים מזה רווחים, חשוב שנפרק את שרשרת הערך של השוק הזה חוליה אחרי חוליה.

עמלות עסקה בסיסיות

בראש ובראשונה, יש כמו בכל תחום פיננסי את העמלה הרגילה. לרוב מדובר בכאחוז מסכום העסקה ולעיתים בתוספת עמלה קבועה. אך בניגוד למסחר אלקטרוני רגיל, בגיימינג עם רכיב כספי פרופיל הסיכון גבוה יותר. לכן העמלה לרוב גבוהה יותר. החברות הללו מתמחרות את העמלה על פי גורם הסיכון. ככל ששיעור ה-Chargeback גבוה יותר, כך עולה העמלה. וכאן בדיוק מתחילה הכלכלה האמיתית של התחום.

Rolling Reserves

חברות מהסוג הזה מחזיקות למעשה אחוז מהמחזור בצד לפרק זמן שנקבע מראש. מטרת האחזקה הזו היא לכסות במידת הצורך ביטולי עסקאות עתידיים. זהו למעשה הון של מפעילי האתרים שתקוע אצל החברות האלה. מעבר לעובדה שהרזרבות האלה משנות את תזרים המזומנים של המפעיל, הן משפיעות על כוח המיקוח שלו מול ספקי הסליקה. חברות שמצליחות להוריד את שיעור ביטול העסקאות, יכולות לנהל משא ומתן על גובה הרזרבה שנשמרת בצד. מדובר ביתרון תחרותי שערכו לא יסולא בפז.

אופטימיזציית אישורי עסקאות

לעיתים קרובות, הערך המשמעותי ביותר לא מגולם בכלל בעמלה, אלא בבונוסים שמתקבלים על העלאת אחוזי אישור העסקאות. אם פלטפורמה מצליחה להעלות את שיעור העסקאות המאושרות מ־85% ל־92%, למשל, המשמעות הכספית עצומה. חברות פינטק ישראליות, המתמחות בניתוח סיכון ובאלגוריתמים, מצטיינות בהיבט הזה.

כפי שניתן לראות, רוב חברות הפינטק הישראליות נכנסות בעיקר בשכבת ניהול הסיכון והאופטימיזציה. הן לא בהכרח מחליפות את הבנקים וחברות האשראי הבינלאומיות, אבל הן מספקות מודלים חכמים ומתקדמים יותר שמצמצמות סיכונים. כתוצאה מכך, ספקיות הסליקה יכולות לתמחר עמלות גבוהות יותר ולהעלות את שיעור אישורי העסקאות.

לאן אנחנו הולכים מכאן?

אם המודל הנוכחי של סליקת תשלומים לתעשיית הגיימינג נשען בעיקר על כרטיסי אשראי, בנקים וספקיות הסליקה הקלאסיות, הרי שהעשור הקרוב צפוי להגיע שינוי עמוק באופן התשתיות הללו. השינוי לא יופיע בהכרח במוצרים עצמם, אלא באופן שבו הכסף זורם. כדי להבין לאן התחום מתקדם, צריך לבחון שלושה כיוונים מרכזיים.

תשלומי קריפטו והפחתת תלות ברשתות אשראי

אחד הכיוונים הבולטים שהתעשייה פונה אליו הוא שימוש בנכסים דיגיטליים. אתרי הימורים רבים משתמשים כבר היום במטבעות קריפטו ו-Stablecoins כאמצעי תשלום ומשיכה. מפעילים רבים אפילו עושים שימוש בנכסי NFT ואף מאפשרים לרכוש במודל זה "קרקעות" אל גבי פלטפורמות מטאוורס. תשלומי קריפטו מציעים יתרון ברור. הפתרונות הללו מפחיתים את התלות בחברות האשראי והבנקים שמנוהלים תחת רגולציה כבדה. בנוסף, תשלומים באפיק הזה מפחיתים משמעותית ביטולי עסקאות, בהתחשב בעובדה שעסקה בבלוקצ'יין הרבה יותר קשה לבטל. כמובן שזה מביא עמו אתגרים רבים אחרים, בעיקר בהיבט הרגולטורי. גם כאן חברות הפינטק הישראליות מציעות הזדמנויות חדשות.

חברות רבות מגשרות היום בין מערכות תשלום מסורתיות ובין פלטפורמות מבוססות קריפטו. הפתרונות האלו מאפשרים לרכוש נכס דיגיטלי באמצעות כרטיס אשראי, תוך ביצוע בדיקות ציות מתקדמות על פי הרגולציה המקומית. ובכל זאת חשוב שנזכור שקריפטו הוא לא פתרון קסם לכל האתגרים בעולם הפיננסים. מדובר בנכסים בעלי מחירים תנודתיים מאוד והרגולציה עליהם רק הולכת ומתהדקת. לכן, סביר להניח שגם בעתיד הקרוב, נראה יותר מודלים היברידיים מאשר פלטפורמות שמסתמכות אך ורק על הבלוקצ'יין.

בנקאות פתוחה ותשלומי A2A

במדינות רבות, בעיקר באירופה, מתפתחים מודלים של בנקאות פתוחה שמאפשרים תשלומי חשבון לחשבון (A2A) ללא צורך בגורם מתווך. הפתרון הזה עשוי להציע פוטנציאל אדיר להפחתת עלויות ועמלות בכל הקשור לסליקת תשלומים לתעשיית הגיימינג. בנוסף, נראה שתשלומים מהסוג הזה נוטים להפחית את הסיכון ל-Chargeback במקרים רבים. זה לא מפתיע בהתחשב בעובדה שמדובר בעסקה ישירה ולכן לרוב התקשורת תתנהל ישירות מול ספק השירות. ובכל זאת, גם כאן ישנם אתגרים רבים. הרגולציה בתחום עדיין מוסדרת. גישה ישירה לחשבון בנק מחייבת אבטחת מידע ברמה גבוהה במיוחד. חברות פינטק המתמחות באינטגרציה מהירה באמצעות API עשויות לשחק תפקיד מפתח בהטמעת פתרונות בנקאות פתוחה בתוך פלטפורמות גיימינג.

אני מזהה כאן תהליך דומה למה שקרה במסחר אלקטרוני: בהתחלה הכול עבר דרך כרטיסי אשראי ובהמשך נוספו שכבות אלטרנטיביות. גם כאן ייתכן שבעשור הקרוב נראה מעבר הדרגתי למודלים מגוונים יותר.

שירות הסליקה יהפוך לחלק בלתי נפרד מהמוצר

הכיוון השלישי הוא אולי המעניין ביותר: הפיכת שירותי התשלום לחלק אינטגרלי מהמוצר עצמו. במקום שסליקת תשלומים לתעשיית הגיימינג תתבצע דרך ספק חיצוני, פלטפורמות רבות בונות ארנקים פנימיים ושירותי סליקה מובנים. כך השירות הפיננסי מוטמע בתוך חוויית המשתמש. המשתמש אינו יוצא בכלל מהפלטפורמה כדי לבצע תשלום ולא מתרחשת הפנייה. כך הכסף הופך לחלק מהאקוסיסטם הדיגיטלי. זה כמובן יגביר את השליטה של הספק על הכספים, אבל גם יטיל עליו את מלוא האחריות. מפעילי אתרי הימורים ידרשו לבצע התאמות משמעותיות אם ירצו לעשות שימוש בכלי הזה. חברות הפינטק הישראליות שמציעות פתרונות API מתקדמים יוכלו להשתלב כאן כשכבת תשתית חשובה ולכן, ייתכן שבעתיד המעורבות שלהן בתהליכים כאלה רק תגבר.

כאשר מדברים על גיימינג והימורים מקוונים, קל להתמקד במשחקים עצמם, בממשק או בשיווק. אך בפועל, התעשייה נשענת על שכבת תשתית פיננסית מורכבת ולעיתים גם די שברירית. סליקת תשלומים לתעשיית הגיימינג אינה רק פונקציה תפעולית. היא לפני הכול מנגנון לניהול סיכונים וציות לרגולציה. חברות פינטק ישראליות מצאו את מקומן בתוך המרחב הזה לא בשל גודל השוק המקומי, אלא בשל ההתמחות שלהן בשכבות התיווך שכל כך קריטיות לעולם ההימורים. הן פועלות לעיתים מאחורי הקלעים, אך השפעתן על שרשרת הערך משמעותית.

מקורות:

European Parliament and Council. (2015). Directive (EU) 2015/2366 on payment services (PSD2). Official Journal of the European Union.

Financial Action Task Force (FATF). (2019). Guidance for a risk-based approach to virtual assets and virtual asset service providers.

UK Gambling Commission. (2023). Remote gambling and software technical standards.

Bank for International Settlements (BIS). (2020). Sound Practices: implications of fintech developments for banks and bank supervisors.

Visa. (2022). Chargeback management guidelines for merchants.