גילוי נאות: את המאמר הזה החלטתי לכתוב כי יצא לי לראות יותר מדי אנשים עושים טעויות שהתחרטו עליהן. אין לי כאן שום אינטרס להפחיד אף אחד, או לעודד מישהו להתחיל להמר. אני לא צד באף גורם במשוואה הזו. אני כאן בעיקר כדי ליידע ולסייע לך להימנע מאירועים לא נעימים מול רשויות המיסים.
בנג'מין פרנקלין אמר שיש רק שני דברים ודאיים בעולם הזה: מוות ומיסים. נראה שהאמירה הזו רלוונטית לא פחות גם היום. העולם הדיגיטלי הגדיר מחדש את כל ההבנה שלנו על מהם גבולות גיאוגרפיים. ובכל זאת, על אף המהפכה האדירה שהאינטרנט חולל, דיני המס נשארו חד משמעיים. כל תושב ישראל חייב במס על הכנסות שהפיק, ולא משנה היכן בעולם הפיק אותן. ובכל זאת, יותר ויותר ישראלים משתתפים בהימורי ספורט דרך אתרים בינלאומיים ומניחים את ההנחה השגויה שהעובדה שהפעילות מתבצעת מחוץ לישראל פוטרת אותם מחובת מס. אחרים פשוט מאמינים שלא ייתפסו.
חשוב להבהיר את הנקודה הזו: את הדין הישראלי לא מעניין מאיפה פועל העסק שהוביל להכנסה. אותו מעניין רק איפה חי הנישום. ובכל זאת, מיסוי על זכיות מהימורי ספורט בחו"ל מעורר שורה של שאלות מורכבות: האם מדובר בהכנסה אקראית או בעסק? כמה מס אמור לחול על הכנסה כזו? האם ניתן לקזז הפסדים? ומה קורה אם כבר שולם מס במדינה אחרת? כדי להשיב על כל השאלות האלה ולסגור את הסוגייה הזו באופן חד משמעי, נרכז במאמר הזה את כל הנקודות הקריטיות שכדאי להכיר על האופן שבו חל מס על זכיות הימורים בפלטפורמות זרות.
עקרון המיסוי הפרסונלי בישראל – מדוע גם זכייה מחו"ל חייבת במס?
אחת הטעויות הנפוצות ביותר שמהמרים עושים, היא להניח שהמס נקבע לפי מיקום האתר או השרת. בפועל, שיטת המס בישראל פועלת אחרת לחלוטין: זהות הנישום ומעמדו כתושב ישראל הם הקריטריונים היחידים לקביעת שיעור המס.
איך זה בעצם עובד?
סעיף 2 לפקודת מס הכנסה קובע כי תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו מכל מקור, בין אם הופקו בישראל ובין אם מחוצה לה. מאז רפורמת המיסוי בשנת 2003, ישראל אימצה באופן מלא את עקרון המיסוי הפרסונלי ולפיו מרכז החיים של האדם קובע את דשיעור המס ולא מקום הפקת ההכנסה.
משמעות הדבר ברורה: אם אדם הוא תושב ישראל לפי מבחני התושבות החלים בישראל, כל הכנסה שהפיק – לרבות זכייה מהימורי ספורט באתר זר – תחויב במס. החוק הזה לא מחריג הכנסות מפלטפורמות זרות. העובדה שהאתר פועל ממלטה, קפריסין או גיברלטר לא משנה את חבות המס בשום צורה.
מהי הכנסה לפי הדין הישראלי?
פקודת מס הכנסה מגדירה מקורות הכנסה שונים בסעיף 2, וביניהם הכנסה מעסק, משלח יד, ריבית, דיבידנד ועוד. בנוסף, סעיף 2א לפקודה מתייחס במפורש להכנסות מהגרלות, פרסים והימורים. כלומר, המחוקק הישראלי הכיר מפורשות בכך שזכייה מהימור היא מקור הכנסה חייב במס. גם אם הפעילות נעשתה כתחביב, וגם אם אין מדובר בעסק שיטתי, עצם קבלת הכסף יוצרת אירוע מס פוטנציאלי.
המס חל גם כאשר הפעילות אינה מוסדרת בישראל
נקודה מורכבת נוספת היא השאלה האם העובדה שהאתר אינו מורשה בישראל משפיעה על חבות המס. התשובה המשפטית היא באופן חד משמעי שלילית. הפסיקה הישראלית קבעה לאורך השנים כי גם הכנסה מפעילות בלתי חוקית עשויה להיות חייבת במס. את דיני המס לא מעניין מהו אופי הפעולה שהפיקה את ההכנסה. עבורם, כל עוד התקבלה כל תוספת להון הקיים, קיימת חבות מס עקרונית. במילים פשוטות: גם אם ההימור בוצע באתר שאינו מורשה בישראל וגם אם עולות שאלות משפטיות ורגולטוריות אחרות סביב הפעילות, עדיין יהיה מדובר בהכנסה חייבת. מן הרגע שכספי הזכייה נכנסים למערכת הבנקאית הישראלית, המידע עשוי להיות נגיש לרשויות, וההכנסה בעצם כבר אינה וירטואלית.
כיצד מסווג מיסוי על זכיות מהימורי ספורט בחו"ל?
אחת מהשאלות הקריטיות ביותר שמעוררות סביב שאלת מיסוי הזכיות מהימורים, היא שאלת הסיווג. לא כל זכייה ממוסה באותו אופן וההבדל עשוי לשנות דרמטית את שיעור המס, אפשרויות הקיזוז ואפילו את חובת הדיווח. משמעות הדבר היא ששני אנשים שיזכו באותו סכום בדיוק, אחד כמהמר מזדמן ואחד כמי שפועל בשיטתיות, עם מודלים סטטיסטיים ומחזור כספי גבוה, עשויים לגלות שחבות המס שלהם שונה בתכלית.
סעיף 2א לפקודת מס הכנסה – הכנסה מהימורים, הגרלות ופרסים
המחוקק קבע מנגנון ייחודי להכנסות מהימורים במסגרת סעיף 2א לפקודת מס הכנסה. מקודם ציינו שחלק מהמהמרים רואים בעיסוק תחביב בשעות הפנאי. בדיוק עבור אלו נוצר הסעיף הזה שנועד להסדיר הכנסות מזכייה שאינן חלק מפעילות עסקית שוטפת, אלא תוצאה של אירוע אקראי. במצב כזה, מדובר בהכנסה ספציפית הנבחנת בנפרד ממקורות הכנסה אחרים. על הכנסה כזו לרוב חלה שיטת מיסוי ייחודית. אבל כאן גם מתחילה המורכבות.
מתי הימור הופך לעסק?
דנו קודם מה קורה כשההימור הוא תחביב. עם זאת, סעיף 2 לפקודה מטיל מס על "הכנסה מעסק או משלח יד". ואכן מדובר בשאלה שעלתה לא פעם, האם פעילות הימורים עשויה להיחשב לפעילות עסקית. השאלה הזו צפה בפסיקה הישראלית לאורך השנים בהקשרים שונים ומגוונים.
בתי המשפט פיתחו מבחנים לקביעה האם פעילות מסוימת מהווה עסק. בין היתר נבחנים:
- היקף הפעילות ומחזור הכספים
- תדירות הפעולות
- רמת הידע וההתמקצעות
- השקעת זמן ומשאבים
- קיומה של שיטתיות או מודל עבודה
- הסתמכות על הפעילות כמקור פרנסה
אם אדם מפעיל מערך שיטתי של הימורי ספורט, מבצע עשרות או מאות פעולות בחודש, משתמש במודלים אנליטיים ומגלגל מחזורים משמעותיים, רשות המיסים עשויה לטעון שמדובר בפעילות עסקית. פה, חבות המס כבר תהיה שונה בתכלית. במקרה כזה ההכנסה תצורף לשאר ההכנסות ותמוסה לפי מס שולי (שעלול להגיע לשיעורים גבוהים). במקרים מסוימים רשות המיסים אפילו יכולה לדרוש מהמהמר להירשם כעוסק מורשה ולשלם מע"מ.
מהו הגבול שמפריד בין חובבן ומקצוען?
הבעיה היא שאין מבחן חד-משמעי. מדובר במבחן מהותי, המבוסס על מכלול נסיבות. אדם שמדי פעם מהמר דרך אתר זר וזוכה, קרוב לוודאי ייחשב במסגרת סעיף 2א. עם זאת, אדם שמנהל גיליון אקסל מתקדם, מפעיל בוטים, מבצע ארביטראז' בין אתרים שונים ומגלגל מחזורים של מאות אלפי שקלים בשנה, ייחשב לרוב כבעל עסק לכל דבר ועניין. הסכנה הגדולה היא שהנישום לא תמיד מודע לכך שרשות המסים עשויה לפרש את פעילותו באופן כזה ולעתים קרובות הוא בכלל לא יעלה על דעתו לפרש את הפעילות הזו כך.
שיעורי המס החלים על מיסוי על זכיות מהימורי ספורט בחו"ל
אז דבר אחד הבהרנו: זכיות מהימורים חייבות במס, אפילו אם הן הופקו בחו"ל. ראינו גם שפעילות אינטנסיבית בתחום יכולה להיחשב להכנסה ממשלח יד. אבל כל זה לא עונה לנו על שאלה קריטית אחת: כמה מס משלמים בפועל?
מס ייחודי על זכיות
סעיף 2א לפקודת מס הכנסה קובע מנגנון מס ייעודי להכנסות מהגרלות, פרסים והימורים. שיעור המס הקבוע על זכיות מסוג זה עומד כיום על 35% (בכפוף לשינויים חקיקתיים אפשריים), והוא חל על סכום הזכייה החייבת במס. חשוב להבין: המס אינו מחושב כמו מס רגיל על הכנסה מעבודה. הוא אינו מצטרף למדרגות המס השולי, אלא נגבה בשיעור קבוע. כלומר, גם מי שנמצא במדרגת מס נמוכה יחסית לא ייהנה משיעור מופחת. ולהפך, מי שמצוי במדרגת מס גבוהה במיוחד לא ישלם מעבר לשיעור הקבוע. עם זאת, קיים מנגנון פטור עד תקרה מסוימת (התקרה מתעדכנת אחת לתקופה). כאשר הזכייה נמוכה מהתקרה — היא פטורה. כאשר היא עולה על התקרה, עשויה לחול חבות מס על מלוא הסכום או על חלקו, בהתאם למנגנון החישוב הקבוע בתקנות. וכאן חשוב לחדד: הפטור והתקרה אינם תלויים בשאלה האם ההימור נעשה בישראל או בחו"ל. למעשה, רשות המיסים כבר מודעת לפעילות הענפה של ישראלים בפלטפורמות הימורים בחו"ל ועושה צעדים כדי להבטיח אכיפה.
ומה אם מדובר בפעילות עסקית?
כאן התמונה משתנה דרמטית. אם פעילות ההימורים תסווג כהכנסה מעסק לפי סעיף 2 לפקודה, לא יחול שיעור המס הקבוע של 35%. במקום זאת, ההכנסה תצורף לשאר הכנסות הנישום ותמוסה לפי מדרגות המס השולי הרגילות. במצב כזה שיעור המס עשוי להגיע לשיעורים גבוהים משמעותית. במקרים רבים גם תחול חובת ניהול ספרים ודיווח מלא.
כדאי לציין שבהגרלות והימורים מוסדרים בישראל, המס לרוב מנוכה במקור על ידי המפעיל. עם זאת, כשההימור מתבצע באתר בינלאומי, לרוב לא ינוכה מס במקור. המשמעות היא שהאחריות לדיווח ולתשלום המס חלה על הנישום עצמו.
לכן, כאשר בוחנים מיסוי על זכיות מהימורי ספורט בחו"ל, צריך לשאול שלוש שאלות עוקבות:
- האם מדובר בהכנסה לפי סעיף 2א או בעסק?
- האם חלה תקרת פטור?
- האם קיימת חובת דיווח גם אם לא נוכה מס?
רק לאחר מענה על שאלות אלו ניתן להבין את חבות המס האמיתית.
האם ניתן לקזז הפסדי הימורים מחבות המס הכללית?
כאן מגיע אחד ההבדלים הדרמטיים ביותר בין סיווג כהכנסה אקראית לבין סיווג כפעילות עסקית. הסיווג משפיע לעתים קרובות על הכדאיות הכלכלית של פעילות הימורים לאורך זמן. זהו עוד היבט קריטי שמשפיע על הסוגייה הזו. כשזה מגיע למיסוי על זכיות מהימורי ספורט בחו"ל, רבים מניחים באופן אינטואיטיבי שאם הייתה שנה שבה הפסידו יותר ממה שהרוויחו, אין חבות מס. אלא שהחוק לא בהכרח פועל כך.
במסגרת סעיף 2א, אין קיזוז בין זכיות להפסדים
כאשר הזכייה מסווגת כהכנסה לפי סעיף 2א לפקודת מס הכנסה (הגרלות, פרסים והימורים), מנגנון המס בנוי על כל זכייה בנפרד. המשמעות היא שהמס מוטל על סכום הזכייה החייבת מבלי שניתן בדרך כלל לקזז הפסדים מהימורים אחרים. במילים פשוטות: אם אדם הפסיד 100,000 ₪ במהלך השנה וזכה פעם אחת ב-50,000 ₪ מעל תקרת הפטור — ייתכן שהמס יחול על הזכייה, גם אם בסיכום שנתי הוא נמצא בהפסד כולל.
ואם הפעילות מסווגת כמשלח יד?
אם פעילות ההימורים תסווג כהכנסה מעסק לפי סעיף 2 לפקודה, התמונה משתנה.
במקרה כזה:
- ניתן לקזז הפסדים עסקיים מהרווחים.
- ניתן לקזז הפסדים שוטפים באותה שנת מס.
- ניתן, בכפוף לתנאים, להעביר הפסדים לשנים הבאות.
אותו הדבר נכון לגבי הוצאות נלוות, אם קיימות.
כיצד ניתן להימנע ממיסוי כפול על פעילות הימורים?
שאלה נוספת שעולה לעתים היא: אם כבר נוכה מס במדינה שבה פועל האתר, האם אצטרך לשלם שוב בישראל? החשש ממיסוי כפול הוא אינטואיטיבי ומוצדק. אולם דיני המס הבינלאומיים, וגם הדין הישראלי, כוללים מנגנונים שמטרתם למנוע גבייה כפולה של אותו מקור הכנסה. אלו כמה נקודות שיסייעו לך לנווט בחוכמה בעולם המורכב הזה.
חשוב לדעת: אמנות מס לא תמיד רלוונטיות להימורים
ישראל חתומה על עשרות אמנות מס עם מדינות שונות, שמטרתן להסדיר חלוקת זכויות מיסוי ולמנוע מיסוי כפול. האמנות האלו קובעות בדרך כלל איזה מדינה רשאית למסות סוגי הכנסה שונים (כמו דיבידנדים, ריבית, רווחי הון וכו').
כשזה מגיע לזכיות מהימורים, המצב מורכב יותר. ברוב אמנות המס אין סעיף ייעודי לזכיות מהימורים. במקרים כאלה, ההכנסה תסווג תחת סעיף "הכנסות אחרות". המשמעות היא שגם אם המדינה הזרה רואה בזכייה הכנסה חייבת וגובה מס, ישראל עשויה לראות עצמה כבעלת זכות מיסוי מלאה מכוח עקרון התושבות.
מתי כן נוכל ליהנות מזיכוי?
הדין הישראלי כולל מנגנון זיכוי חד-צדדי ממס זר, המעוגן בסעיף 199 לפקודת מס הכנסה לפי המנגנון, אם שולם מס במדינה זרה על הכנסה מסוימת ותושב ישראל חייב במס בישראל על אותה הכנסה, ניתן לקבל זיכוי בגובה המס ששולם בחו"ל, אך לא מעבר לחבות המס הישראלית על אותה הכנסה. אם המס בישראל על הזכייה עומד על 35% והמדינה הזרה גבתה 20%, הנישום ישלים ל-35% בישראל (כלומר 15% נוספים).
אם המדינה הזרה גבתה 40%, הזיכוי יוגבל ל-35% (ולא יינתן החזר מעבר לכך, אלא אם האמנה מאפשרת זאת).
איך מקבלים את הזיכוי?
הזיכוי אינו אוטומטי. כדי ליהנות ממנו, יש להוכיח כי אכן שולם מס בפועל במדינה הזרה ושמדובר במס הכנסה.
ומה אם אין אמנת מס?
גם בהיעדר אמנה, סעיף 199 מאפשר זיכוי חד-צדדי ממס זר. כלומר, אין חובה שתהיה אמנה כדי ליהנות מזיכוי. עם זאת, בהיעדר אמנה אין כללים מפורטים לגבי חלוקת סמכויות מיסוי והדבר עשוי להוביל למחלוקות פרשניות.
כפי שראינו במאמר הזה, הדיון על מיסוי על זכיות מהימורי ספורט בחו"ל חושף עד כמה שאלת מיקום הפךלטפורמה שבה מופקת ההכנסה לא רלוונטית לחוק הישראלי. תושב ישראל חייב במס על הכנסותיו מכל העולם. השאלה היא רק באיזה אופן היא תסווג. חשוב שנזכור, אי-דיווח עלול להוביל להליכים פליליים. כיום, כשכל המידע זורם בין מדינות, קל מתמיד לחשוף העלמות מס, גם בפלטפורמות זרות. גם שימוש בארנקים דיגיטליים או קריפטו אינו מגן עלינו מסיכונים כאלו.
בסופו של דבר, מיסוי על זכיות מהימורי ספורט בחו"ל הוא בכלל לא שאלה של "האם", אלא רק של "באיזה אופן". הנחת העבודה שאתרים זרים לא רלוונטיים לרשות המיסים הישראלית היא לא רק שגויה, אלא מסוכנת.
מקורות:
Arnon, Tadmor-Levy. (n.d.). Anti-gambling laws and enforcement policies helped make Israel a social casino powerhouse – Could that be changing?
Bitan CPA. (n.d.). Taxation of gambling winnings in Israel.
Globes. (2017). Tax Authority targets poker pros.
International Center for Not-for-Profit Law (ICNL). (n.d.). Income Tax Ordinance (Israel).
Nevo. (n.d.). Income Tax Ordinance [New Version], 1961.
Nefesh B’Nefesh. (n.d.). Taxation in Israel – General information.
OECD. (2014). Standard for automatic exchange of financial account information (CRS).
Practice Guides – Chambers and Partners. (n.d.). Gaming law and practice in Israel.
Wikisource. (n.d.). Income Tax Order (Determination of amount for gambling, lotteries and prize-bearing activities).
Yuvalim Insurance. (n.d.). Taxation of gambling income in Israel.
AT Bankruptcy Law. (n.d.). How to report gambling profits from abroad.
