יש מגוון רחב של משחקי פוקר, אנחנו כמובן לא מכירים את כולם ולא בהכרח צריך להכיר את כולם. ההמלצה שלנו היא להכיר את הבסיס של משחקי הפוקר ובעזרת הבסיס תוכלו בקלות לקלוט סוגים שונים של משחקי פוקר. המשחק המרכזי שמייצג את עולם הפוקר נכון להיום הוא טקסס הולדם. עם זאת, בשנים האחרונות אנחנו רואים פריצה משמעותית באומהה פוקר, שהיא וריאציה מסוימת למשחק הפוקר, אולי אפילו מאתגרת יותר. ריכזנו לכם את המדריך המלא לפוקר אומהה.
מה זה פוקר אומהה?
בשביל להרחיב בצורה נכונה על המדריך המלא לפוקר אומהה, אנחנו תחילה צריכים להבין את הבסיס של המשחק. פוקר אומהה הוא מבין הגרסאות הפופולריות של פוקר, בעוד שטקסס הולדם היא עדיין הגרסה המובילה עד היום. במשחק זה, בשונה מטקסס הולדם, כל שחקן מקבל ליד שלו ארבעה קלפים ולא שני קלפים. יש סוגים שונים של פוקר אומהה, כמו לימיט לו אומהה או PLO. חלק מההצלחה המרכזית של משחק האומהה הוא מכיוון שמדובר על חוקים די דומים ויסודות זהים לאלו של טקסס הולדם. כלומר, אם אתה יודע לשחק אחד, אתה במצב טוב לשחק גם את השני.
חשוב להדגיש, כאשר מדברים על פוקר אומהה, ישנם גם תתי ווריאציות שונות, לכל אחת מהווריאציות עם קהל יעד ייעודי. הנה שני תתי הסוגים שאתם צריכים להכיר:
פוט-לימיט אומהה (PLO): המשחק משוחק עם חפיסת קלפים סטנדרטית של 52 קלפים. כל שחקן מקבל ארבעה קלפים פרטיים ליד והם מונחים כלפי מטה. לאחר מכן, ישנם חמישה קלפי קהילה במרכז השולחן, והוא משותפים לכל השחקנים. כל שחקן חייב להשתמש בשני קלפים מתוך ארבעת הקלפים שהיו אצלו ביד, וכמו כן שלושה קלפים שהיו מחולקים בתור קלפי קהילה. ב-Pot Limit Omaha, ההימור המקסימלי ששחקן יכול להמר או להעלות בכל שלב הוא גודל הקופה הנוכחית. חישוב ההימור המקסימלי כולל את סכום הקופה הנוכחית, ההימור הנוכחי והסכום שהשחקן צריך להשוות לפני שהוא מעלה. זאת אומרת שיש הגבלה כלשהי לגבי הסכום שניתן להגיע אליו בכל הימור. לצורך הדוגמא, נניח שיש קופה בשווי של 100$ ושחקן אחד בוחר להמר על 50 דולר. אם שחקן אחר רוצה להעלות את ההימור, הוא צריך להשוות את ההימור של השחקן הראשון ורק לאחר מכן יוכל להוסיף עוד סכום ששווה לקופה הנוכחית – משמע גובה ההימור יגיע ל-150$.
אומהה הי לו – זאת גם וריאציה של משחקי אומהה והיא נחשבת למורכבת יותר. הקופה מחולקת בין היד הגבוהה הטובה וביד היד הנמוכה הטובה ביותר. כאן יש יותר אפשרויות לנצח, מה שמוסיף את המורכבות למשחק. גם כאן, המשחק משוחק על ידי חפיסת קלפים סטנדרטית של 52 קלפים. כל שחקן מקבל ארבעה קלפים ליד ועוד חמישה קלפי קהילה במרכז השולחן. בדיוק כמו באומהה, כל שחקן חייב להשתמש בשני קלפים מתוך הארבעה, ובעוד עד שלושה מתוך קלפי הקהילה כדי ליצור את היד הגבוהה החזק או היד הנמוכה הטובה ביותר אם אפשרי.
כמו ב-Omaha, כל שחקן חייב להשתמש בדיוק בשני קלפים מתוך ארבעת קלפיו הפרטיים ובדיוק בשלושה קלפים מתוך חמשת קלפי הקהילה כדי ליצור את היד הגבוהה הטובה ביותר ואת היד הנמוכה הטובה ביותר (אם אפשרי).
היד הנמוכה חייבת להיות חמישה קלפים שונים שכל אחד מהם 8 או נמוך יותר (לכן המשחק נקרא לפעמים "Eight or Better"). סידור היד הנמוכה הוא לפי הקלף הגבוה ביותר שבה, והקלף הגבוה ביותר ביד הנמוכה חייב להיות 8 או נמוך יותר. סטרייטים ופלאשים אינם נחשבים ביד הנמוכה (הם נחשבים ביד הגבוהה בלבד). היד הנמוכה הטובה ביותר היא A-2-3-4-5, שנקראת "וויל".
איך משחקים פוקר אומהה?
כדי לשחק פוקר אומהה סטנדרטי, כל מה שאנחנו צריכים הוא חפיסת קלפים. משחק אומהה צריך בין שני שחקנים עד עשרה שחקנים. כמו במשחקי פוקר אחרים, המשחק עובר מספר סבבי הימורים עד לשלב בו חושפים את הקלפים ביד של השחקן. יש מספר מונחים שצריך להכיר כדי לשחק בפוקר אומהה:
- פרה-פלופ: זהו סבב ההימורים הראשון. חלק מהשחקנים (הבליינדים) מחויבים לשים הימור כזה או אחר. מנגד, האחרים יכולים עדיין להשוות, לפרוש או להגדיל את ההימור.
- הפלופ: זהו סבב ההימורים השני. ברגע שהדילר מניח את שלושת קלפי הקהילה הראשונים על הלוח, עם הפנים כלפי מעלה, השחקנים שנשארים בתוך הסבב מחליטים איך לפעול, לפרוש, להגדיל את ההימור או להשוות.
- הטרן (turn): סבב ההימורים השלישי. השחקנים שנשארו בשולחן מחליטים כיצד לפעול ברגע שהדילר מניח עוד קלף קהילה אחד על השולחן, באותם תנאים שציינו קודם לכן.
- ריבר (river): זהו סבב ההימורים האחרון. השחקנים שנשארו בשולחן מחליטים על הצעד הבא שלהם ברגע שהדילר מניח את חמשת קלפי הקהילה האחרונים – משמע סבב אחרון.
- השוודאון: השחקנים שנשארו בשולחן חושפים זה בזה את היד שלהם והמנצח נבחר.
מה זה בליינדים?
אנחנו הרבה פעמים נשמע את המונח "בליינדים", כמעט בכל משחק פוקר. מה זה אומר? יש בליינד גדול ובליינד קטן – SB ו-BB. כל אחד מהם צריך להניח את ההימור שלו על השולחן לפני שמתחילים את המשחק. רק לאחר ההימור יכול הדילר לחלק את ארבעת הקלפים לכל שחקן. בליינדים בפוקר הם מעין הימורים כפויים על שני שחקנים לפני תחילת חלוקת הקלפים בכל משחק. הם נועדו להניע את הפעולה במשחק ולהבטיח שיש כסף בקופה בכל סיבוב. בליינד קטן הוא השחקן שיושב מצד שמאל לדילר (בכיוון השעון). סכום הבליינד הקטן הוא בדרך כלל יהיה חצי מגובה הסכום של בליינד גדול. בליינד גדול הוא השחקן שיושב משמאל לבליינד הקטן והוא למעשה מציב את הסכום המינימלי בשולחן.
הפעולות של השחקן:
כל שחקן בשולחן פוקר יכול לעשות שלוש פעולות מרכזיות: השוואה, העלאה או לפרוש מהשולחן. כאשר אתם משחקים במשחקי פוקר במקומות מקצועיים, לא יהיה לכם בהכרח זמן להבין את הביטויים השונים שיש בשולחן. הנה הפעולות המרכזיות שאתם צריכים להכיר בעולם הפוקר:
– צ'ק (Check): לסרב להמר, זאת אומרת שאתם נשארים על אותו סכום. זה נוגע לכל השחקנים בשולחן מכיוון שברגע ששחקן אחד מעלה את ההימור כולם מחויבים להתאים את עצמם אליו או לפרוש.
– פרישה (Fold): לפרוש מהמשחק. אם מישהו הגדיל את ההימור ואתם לא בטוחים ביד שלכם וחושבים שהוא לא מבלף, אולי זה יהיה נכון לכם לפרוש.
– העלאה (Raise): להוסיף עוד צ'יפים על ידי השוואת ההימור של היריב והוספת סכום גדול יותר.
– השוואה (Call): להשוות את ההימור של היריבים כדי להישאר ביד ולהמשיך לשחק.
מה מיוחד בפוקר אומהה שחובה להכיר?
אחד הדברים המרכזיים שרבים נוטים להתבלבל בו כאשר מדובר על פוקר אומהה הוא הדרך בה אתם יכולים להשתמש בקלפים שלכם. כאשר מדובר על טקסס הולדם, אתם לא מחויבים להשתמש בשני הקלפים שאתם מחזיקים. זאת אומרת שאתם יכולים להשלים זוג עם קלף אחד ביד וקלף קהילה נוסף. הדבר שונה כאשר מדובר על פוקר אומהה וזה הדבר שהופך למאתגר יותר. בפוקר אומהה אתם מחויבים להשתמש בשני הקלפים שאתם מחזיקים ביד ולכן, חשוב מאוד לשקול כל צעד שאתם עושים עד לחשיפת הקלפים.
לקרוא את היריב
אחד מבין האסטרטגיות הבולטות ביותר בעולם הפוקר היא קריאת היריב. אין דבר כזה אסטרטגיה מנצחת, חשוב להדגיש את זה. מנגד, יש אסטרטגיות שכן יכולות לשפר את היכולות שלכם. לדוגמא, יש אסטרטגיה לקריאת יריב, יש אסטרטגיה לבילוף, יש אסטרטגיה לניהול תקציב. אתם צריכים למצוא את האסטרטגיה המתאימה לכם ולפעול בהתאם אליה. קריאת היריב הוא אחד מבין הצעדים הבולטים ביותר שכל שחקן פוקר חייב להכיר. קריאת היריב מאוד שונה ממה שאתם חושבים, מכיוון שאין שחור ולבן. בכל פעם אנחנו צריכים לדעת ולהבין את הסגנון של השחקן שמשחק מולנו. רק לאחר ההבנה של איזה "טייפ" של שחקן מולנו, נוכל להבין ולקרוא אותו בצורה טובה. לדוגמא, יש את הטייפ של השחקן הזהיר, יש את הטייפ של השחקן הבלפן וכן הלאה… ברגע שאנחנו מצליחים לקלוט את השחקן נוכל להבין פחות או יותר איך הוא פועל ובהתאם לכך נדע איך לשקול את הצעדים שלנו. לוקח זמן ללמוד קריאת היריב, אפילו כמה שנים.
